הנפקת ספח תעודת זהות. תעודת זהות (ישראל)

הנושא עלה שוב בשנת בעקבות משבר "" ו המידע באתר הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב
כנראה בסוף שנות השלושים, אולי בתקופת "" נגד ה הונהגה בארץ על ידי השלטונות תעודת זהות ב נרשמו בספח גם ילדיו הבוגרים של התושב, בני כל גיל

סעיף 2 אמנם מטיל על האזרח חובה לשאת תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו, ברם הוא אינו מתייחס לסמכות של הרשות ובודאי שאינו מעניק לשוטר סמכות לפנות לכל אדם על פי רצונו, בהעדר כל עילה, על מנת לברר את זהותו.

10
הוצאת תעודת זהות ביומטרית (הליך)
בנובמבר דחה בג"ץ עתירה של ליאורה גולדמן שביקשה להשיב את סעיף הלאום לתעודת הזהות, בנימוק ש אינו אלא חוק סטטיסטי-רישומי ולא חוק הצהרתי על יהדותם של אזרחים
הוצאת תעודת זהות ביומטרית (הליך)
פתרון אחד שהוצע היה למחוק את סעיף הלאום מהרישום
הוצאת תעודת זהות ביומטרית (הליך)
את המדבקה יזם בעקבות הוראת בג״ץ למשרד הפנים לרשום כיהודים 9 גרים, בהם רפורמים וקונסרבטיבים, עקב כך הציע דרעי להסיר את חתימתו מתעודות הזהות ולהוסיף את המדבקה, כדי שלא יאלץ להתפטר כמו השר פרץ לפניו, ומועצת חכמי התורה אישרה את ההצעה
פתרון נוסף שבקישו הדתיים ליישם היה הצהרה של ההורים שהילד יגויר כהלכה, אם יש ספק בשנת 2007, הגיש אורנן עתירה חדשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, יחד עם , , , ורעייתו , , ואזרחים נוספים שחלקם אינם רשומים כיהודים
במקביל נוסף לחוק מרשם האוכלוסין סעיף 3א הקובע: "לא יירשם אדם כיהודי לפי לאומו או דתו אם הודעה לפי חוק זה או רישום אחר שבמרשם או תעודה ציבורית מראים כי הוא אינו יהודי, כל עוד לא נסתרו ההודעה, הרישום או התעודה האמורים להנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק ­דין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך" הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט

נדרש "יסוד סביר לחשד" שנעברה עבירה כדי ששוטר יוכל לדרוש מאדם הצגת תעודת זהות.

27
תעודת זהות (ישראל)
המספר הנקוב בתעודה איננו נראה כ אלא כמספר הסידורי של התעודה במשרד בו הוצאה
תעודת זהות (ישראל)
בשנת 1986 נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלת התוקף של גיור לא-אורתודוקסי
תעודת זהות (ישראל)
לפי : היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו
תעודות אלו, יהיו בעלות תוקף של בין חמש לעשר שנים, בהתאם לתקנות החוק פרטי הרישום שאינם מהווים ראיה לאמיתותם ולפיכך יכולים לשמש לצרכים סטטיסטיים בלבד הם הלאום, המצב האישי ושם בן-הזוג
שר הפנים מ, סירב לרשום כיהודייה את שושנה סוזן מילר שהתגיירה בארצות הברית בגיור רפורמי שר הפנים מ החליט להשמיט את סעיף הלאום, על מנת להימנע מלרשום במסמך רשמי את יהדותו של אדם לפי קביעת בג"ץ

תביעה בגין הפרת סעיף זה נדירה מאוד בתחומי מדינת ישראל מאז ביטול , גם במקרים שבהם החוק מאפשר זאת.

21
תעודת זהות (ישראל)
הסיבה להשמטת סעיף הלאום הייתה פסיקת בג"ץ ב־2002 שהורתה לרשום כיהודים מתגיירים שעברו
הוצאת תעודת זהות ביומטרית (הליך)
בה יביעו את רצונם באיזה דת לרשום את ילדם"
הוצאת תעודת זהות ביומטרית (הליך)
החל מה- בוטל הספח והפרטים בו נמסרים כ דיגיטלי