ברוך שפטרני מעונשו של זה. ברוך שפטרני מעונשו של זה : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף

וכן בפסיקתא זוטרתא לקח טוב, בראשית כה, כז וכן במהרי"ל מנהגים, הלכות קריאת התורה, ה מסופר: "מהר"י סג"ל בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה היה מברך עליו בא"י אמ"ה אשר פטרני מענשו של זה
בהתאם לדעת הרמ"א אין לברך בשם עול ומלכות טעם מחודש למנהג הברכה לאחר קריאת התורה, כתב אחד האחרונים מאחר שצריך לברך ברכה זו בפני , ודינה כ שאף אותה נוהגים לברך בשעת קריאת התורה

הגאון מווילנא בביאורו לשולחן ערוך סימן רכה ג כתב למעשה שיש לברך בשם ומלכות.

24
ברוך שפטרני מעונשו של זה : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף
בביאור לשון הברכה "שפטרני מעונשו של זה", כתב ה'מגן אברהם' סי' רכה, ס"ק ה שני פירושים
ברוך שפטרני
כן מבואר בדברי מנהגי מהרי"ל, שכתב שיש לברך בשם ומלכות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר פטרני מענשו של זה"
שפטרני מעונשו של (לתולדותיו של מנהג) / יצחק ד' גילת
והביא שכן כתב בשו"ת ישכיל עבדי שסעודה שעושים לרגל בת מצוה היא סעודת מצוה, ותמכו יתדותיהם בדברי הבן איש חי
ברכה על בת המגיעה למצוות לאור שני הטעמים שהביא המג"א בביאור ברכת 'ברוך שפטרני', יש לחקור אם יש לברך ברכה זו אף על בת שהגיעה לגיל בת-מצווה, או שהברכה מוגבלת, כמשמעות המדרש, לבן המגיע למצוות ולסיכום: ביום בו הבן או הבת נכנסים לעול מצות, על האב לברך בלא הזכרת שם השם, "ברוך שפטרני מעונשו של זה"
םימש םש שרופמב ריכזהל אלש המגמב 'ר ובר לש ויתובושתו ויתוכלה יקספ ,ויגהנמ ללוכה ,"רשוי טקל" ורפסב השמ 'רב ףסוי 'ר איבמ ,הרשע שמחה האמב זנכשאב םיקסופה ילודגמ ,ןשדה תמורת לעב ,ןיילרסיא לארשי :א"ירהמ ובר םשב אעראד אכלמ אנמחר ךירב :רמוא וכרב ליחתהשכ ,הרותה רפסב הליחתב ונב ארקשכ" אולם המאירי בבית הבחירה לנזיר כח, ב כותב במפורש: "כשם שהאב חייב לחנך את בנו למצוות בזמן הראוי לפי עניין המצוה

אולם בגיל שלש עשרה יוצא הבן לרשות עצמו, נעשה בר חיוב במצוות, ואביו נפטר מן העונשים על חטאי הבנים.

23
בת מצוה וברוך שפטרני
ש: כשאין האב אצל בנו, האם ימתין מלברך? עוד כתב שם לערער על מה שהביא בשו"ת יביע אומר יסוד לדברי מדברי ה'בן איש חי', וביאר שאין ראיה מדבריו כלל
לבת מצווה? כל השאלות והתשובות על הברכה
אולם, הרבה פוסקים חלקו על דבריהם, ובראשם האגרות משה בשתי תשובות שאין דין סעודת מצוה בחגיגת בת מצוה ואפשר להחשיב זאת כשמחה של יום הולדת בעלמא, ויצא בחריפות נגד המנהג לעשות זאת בבית הכנסת
ברוך שפטרני מעונשו של זה
היינו, לפניו לא היה נוסח של שם ומלכות וברכה זו לא הוזכרה בתלמוד ולכן ברך בלא שם ומלכות, וסבר שאינה חובה